1921 - פרעות ביפו, רצח יוסף חיים ברנר, הקמת שכונת נוה שאנן.
1922. - אינג׳ יוסף טישלר מופקד על תכנון נוה שאנן ובוחר לעצב את תוי רחובות השכונה בדמות מנורת בית המקדש.
1923 - חב׳ גאולה שרוכשת את אדמות השכונה אינה מצליחה להשלים את רכישת האדמות טרם כניסת ההפרדה המוניציפלית לתוקף. בעוד שהתושבים מצליחים בסופו של דבר להיכלל בתחומה של העיר תל אביב, שטח גדול בדרום השכונה, פרדס בבעלות ערבית, נשאר בתחומה של יפו.
1948 - יפו מסופחת לתל אביב. הפרדס נכרת, הקרקע עוברת לבעלות המדינה, ומוקמים עליה צריפים ומחסנים. באורח פלא, ההתיישבות הלא פורמלית החדשה מסמנת את המנורה של טישלר.
1960 - אריה פילץ רוכש את השטח.
1963 - פילץ מקים את חברת ״כיכר לוינסקי״ בשיתוף עם ״סולל בונה״ ו״אגד״.
1965 - רם כרמי נשכר לתכנן את פרויקט התחנה המרכזית החדשה. הרעיון: תחנת אוטובוסים בינעירונית בקומת הבניין, תחנת אוטובוסים פנים עירונית במרתף הבניין. בדרך בין שתי התחנות יעברו הנוסעים במרכז קניות ענק.
1967 (אוגוסט) - ועדת התכנון המחוזית מאשרת את תכנית בינוי מפורטת מס' 1045 למגרש התחנה המרכזית החדשה.
- תחילת העבודות
1968 (אוגוסט) - מתחילה מכירת החנויות בתחנה. עד שנת 1973 נחתמו 709 עסקאות.
1973 – הושלמו 80% משלד התחנה אך הבנייה נעצרת עקב חובות וקשיים כלכליים של הבעלים.
1976-82 – ועדות ממלכתיות שונות מוקמות בכדי לבחון את עתידו של ה"פיל הלבן" אך ממשלת בגין מחליטה לבסוף שהשלמת הבנייה תמומן על ידי יזם פרטי ולא מתקציב המדינה. הבנייה מוקפאת למשך 6 שנים.
1983 – האתר נמכר לקבלנים יונה מרדכי ("חפציבה") ומתי ליפשיץ הקבוצה היחידה שהגישה הצעת קנייה.
1989 – מתחדשת הבנייה. המשך התכנון מופקד בידי משרד אדם מזור ומשרד כרמי.
1993 (אוגוסט) – התחנה המרכזית החדשה נפתחת במעמד ראש הממשלה יצחק רבין
עם פתיחת התחנה עוברות כל חנויות הנעליים של רחוב נוה שאנן אל תוך בניין התחנה. העירייה הופכת את הרחוב למדרחוב.
2000- אינתיפאדת אל אקצה. על השטחים מוטל סגר ואת הפועלים הפלסטינים מהגדה המערבית ומרצועת עזה מחליפים עובדים זרים שמתחילים להגיע מכל קצוות תבל. רובם מתיישבים בשכונות הדרום. רחוב נווה שאנן הופך למרכז הקניות של הקהילה הזרה.
2001 - קבוצת פעילות מזרחיות פמיניסטיות בראשות ד״ר ויקי שירן ופרופ׳ הנרייט דהאן כלב מקימות את תנועת אחותי. התנועה מחליטה לקבוע את מושבה בדרום תל אביב ושוכרת חנות ברחוב מטלון. המקום משמש כגלריה, מועדון חברתי ובסיס לפעילות תרבותית, חברתית ושכונתית.
2002 – לאחר כמה שנים שבהן פועלת התחנה במתכונת המקורית, מחליטה התחנה לסגור את התחנה התת קרקעית ולהוסיף קומה נוספת מעל הבניין. הפעולה נעשית במהירות, בבנייה קלה, תוך חריגה ניכרת תנאי ההיתר ותוך פגיעה בעשרות סוחרים שרכשו חנויות בבניין וזכויות הבנייה החדשות שנבראו יש מאין נתנו על חשבון סגירת אגפים שלמים בתחנה. מעבר לעובדה שמעתה זה כבר לא היה הכרחי לעבור בקניון בדרך מתחנה לתחנה, הקומה החדשה מכסה את מקור האור הטבעי היחיד שנכנס לקניון, ולמעשה מאפילה אותו באופן מוחלט. הקניון מידרדר במהירות.
2008 - ועדת הכנסת לאיכות הסביבה בראשות ח״כ אופיר פז-פינס מחייבת את התחנה המרכזית להתקין תחנות ניטור. מוקמת תחנת ניטור ברחוב לוינסקי. על אף העובדה שהתחנה ממוקמת הרבה מעל מפלס הרחוב כפי שנדרש, בתחנה מתועדים חומרים מזהמים בריכוזים הכי גבוהים באזור תל אביב.
2008 - קואופרטיבים ״אגד״ ו״דן״ מודיעים על רצונם לעזוב את התחנה המרכזית החדשה.
2009 (דצמבר) – חברת נצבא משלימה השתלטות על התחנה המרכזית החדשה.
2009 - זרם גובר והולך של פליטים אריתראים ודרום סודנים מגיע לתל אביב. בשלבים הראשונים של הגעתם, חונים הפליטים בפארק לוינסקי. בהמשך מרביתם מתגוררים בשכונות הדרום, נוה שאנן, התקווה ושפירא.
2010- קבוצת רבנים מדרום תל אביב מוציאים פסק הלכה נגד השכרת דירות לפליטים. תחילת פעילות של ארגונים וקבוצות בעד ונגד הפליטים.
2011
- הממשלה מניחה לפני הכנסת תיקון חדש לחוק למניעת הסתננות משנת 1954. החוק יאושר ב-2014.
- מחאת האוהלים. תושבים, פעילים מקומיים ופעילים אתיופיים מקימים מאהל מחאה לצד הפליטים בגינת לוינסקי. בשונה מהמאהל ״המרכזי״ בשדרות רוטשילד, המאהל הזה זוכה לביקורים תכופים ואלימים של המשטרה המנסה שוב ושוב לפנות את המאהל. הנושאים שעולים במאהל לוינסקי אינם זוכים להדהוד במאהל המרכזי או בתקשורת.
2012 - התחנה המרכזית נכנסת להקפאת הליכים.
-נסיונות הצתה של דירות וגן ילדים אפריקני, הפגנות אנטי אפריקניות בדרום תל אביב . לשכונות הדרום מגיעים פעילי ימין קיצוני החוברים לפעילים מקומיים שיזכו בשנים הבאות לכיסוי תקשורתי הולך וגובר.
2016 - אישור תכנית המתאר של תל אביב תא 5000. התכנית קובעת שעל שימושי התחבורה באזור נוה שאנן להיות מוסבים לשימושי אזור תעסוקה מטרופוליני. התכנית מייעדת להעביר את התחנה המרכזית לאזור הגבול הדרומי של תל אביב, ליד העיר חולון.
2018 - חברת נסב״א, הבעלים של התחנה, מבקשת ממשרד התחבורה להאריך את חוזה השכירות של התחנה ולהמשיך להפעיל אותה עד שנת 2042.
- ראש עיריית חולון מודיע על התנגדותו המוחלטת להעברת התחנה המרכזית למיקום החדש הגובל בעירו.
- בשכונת נוה שאנן נערכות לראשונה בחירות לוועד תושבים. לראש הוועד נבחרת מנכ״לית ״אחותי״ שולה קשת.
- ועדת המשנה לתחבורה של ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשותו של ח״כ דב חנין, מגיעה לבקר בתחנה ודנה עם הגורמים השונים על עתידה. לאור נתוני זיהום האוויר שנחשפים על ידי נציג המשרד לאיכות הסביבה, מחליטה הוועדה לפעול לסגירת התחנה.
אוגוסט-אוקטובר 2018 - תושבות ותושבי שכונות נווה שאנן ושפירא בדרום תל-אביב עתרו לבג"ץ, יחד עם תנועת אחותי, האגודה לזכויות האזרח ועמותת במקום, בעניין התחנה המרכזית החדשה בתל אביב. העותרות והעותרים דרשו שבית המשפט יורה לשר האוצר, לשר הפנים ולעיריית תל אביב לפעול למימוש התוכנית לפינוי התחנה המרכזית החדשה בתוך פרק זמן סביר.
בעתירה נטען כי התחנה מהווה פגיעה סביבתית ותעבורתית קשה. נוסף על כך, מבנה התחנה, שחלקים רבים בו נטושים, וסביבתו הקרובה, הפכו לבסיס לסחר בסמים, עבריינות וסחר בנשים, שמהווים פגיעה קשה ומתמשכת בזכויותיהם של תושבות ותושבי השכונה והשכונות הסמוכות בדרום תל אביב. בעתירה נחשף כי התחנה, שנפתחה לציבור לפני 25 שנה, פועלת ללא רישיון למתקן תחבורתי, כפי שקובעת פקודת התעבורה.
במקביל לעתירה ביקשו העותרים כי בג״צ יורה על צו ביניים האוסר על חתימת הסכם על המשך פעילות התחנה. בספטמבר, לאחר קבלת תגובות המדינה, עיריית תל אביב ועיריית חולון על הבקשה למתן צו ביניים, דחתה שופטת בג״צ את הבקשה. נכון לאוקטובר 2018, מועד לדיון בתיק עדיין לא נקבע.
העתירה, 8.8.2018
תגובת המדינה לבקשה למתן צו ביניים, ספטמבר 2018
תגובת עיריית תל אביב לבקשה למתן צו ביניים, ספטמבר 2018
תגובת עיריית חולון לבקשה למתן צו ביניים, ספטמבר 2018
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה