ע י ר ש ח ו ר ה / I R S H E H O R A : תשע"ז

‏הצגת רשומות עם תוויות תשע"ז. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 2 בספטמבר 2016

שנה ה' - נוהל עבודה על פרויקט גמר אישי

הנה ההנחיות הקבועות של הסטודיו לעבודה על פרויקט הגמר. כאמור, פרויקט הגמר הוא אישי אולם השנה הוא יוכפף לשתי מגבלות חשובות:

א. הפרויקט צריך לעמוד בדרישות הרשם כפי שנוסחו במסמך זה

ב. הפרויקט צריך להיות ממוקם בתחומי שכונת ג'סי כהן בחולון. האתר, הייעוד, הפרובלמטיקה וההיקף נתונים לבחירת הסטודנט/ית.

1. פרויקט גמר אישי

האפשרות לפרויקט גמר אישי מיועדת למי שמעוניינים לעבוד באופן מעמיק על פרויקט בעל עניין עקרוני. היא מתאימה לבעלות ובעלי משמעת עצמית ונחישות שמאמינים שיש להם מה להגיד ושדחוף להם לומר זאת כבר מעכשיו.

או במילים אחרות, מבחינת הגישה, לא מדובר כאן בפרויקט האחרון של בית הספר, אלא בפרויקט הראשון של החיים המקצועיים.

בסוף מסלול פרויקט הגמר יוגשו שני תוצרים שעבודתם תלווה על ידי מנחי הסטודיו:

א. תזה כתובה (חיבור של עד 5000 מילה)

ב. פרויקט אישי

היקפם ואופיים של הטקסט והפרויקט ייקבעו באופן אינדיבידואלי בתיאום עם מורי היחידה ובהתאם לנושא ולמתודולוגיית העבודה.

2. ועדת שיפוט

כל פרויקט גמר אישי ילווה על ידי ועדת שיפוט. תפקידה של הוועדה הוא לשמש סביבה מקצועית מייעצת ותומכת לפרויקט ולתזה; לייצר את המרחב הדיסקורסיבי שבמסגרתו תתנהל העבודה והדיון עליה; להביא לפרויקט, ליחידה ולמחלקה נקודות מבט נוספות, ארכיטקטוניות ומקצועיות.

ועדת השיפוט תתכנס פעמיים בשנה – בסוף סמסטר א' ובסוף סמסטר ב'.

ניתן להתייעץ עם חברי הוועדה במהלך העבודה על הפרויקט אך אין חובה מבחינתם לעשות זאת.

א. הרכב ועדת השיפוט

- מורי היחידה

כמו כן, יהיו בוועדה 4 חברים נוספים לבחירת הסטודנט/ית:

- איש/אשת אקדמיה: חוקר/ת או מרצה בכיר/ה בתחום קשור או רלוונטי לנושא הפרויקט

- ארכיטקט/ית רשוי/ה

- ארכיטקט/ית צעיר/ה (עד 10 שנים)

- איש/אשת מעשה או הגות הקשור/ה או רלוונטי/ת לפרויקט או לנושא הפרויקט

(לועדת השיפוט הזאת יצורפו השנה נציגים מטעם עיריית חולון, המרכז לאמנות דיגיטלית ושכונת ג'סי כהן).

ב. הפנייה לחברי ועדת השיפוט החיצוניים תיעשה באחריות וביוזמת הסטודנט/ית. הודעות לחברי הוועדה, הזמנות ותיאום המפגשים באחריות הסטודנטים.

ג. ההשתתפות בוועדת השיפוט היא בהתנדבות. על חבר ועדת השיפוט להסכים להופיע בשתי ההגשות ולקרוא את הטקסט לפני הג'ורי הסופי.

ד. לאחר אישור הצעת הפרויקט, יפנה הסטודנט לחברי ועדת השיפוט שבחר וירכיב רשימה סופית הכוללת 4 חברים ו-4 מחליפים. הרשימה תוגש לצוות ההוראה של היחידה לאישור סופי.

נושא שנתי: שאלת המגורים

הנה שאלה רצינית, הרת גורל: איפה אתם גרים?

משאלה זאת נגזרות שאלות נוספות, כמו: מאיפה באתם? איפה גדלתם? איפה הייתם רוצים לגור? אתם גרים במרכז או בפריפריה? בעיר או מחוץ לעיר? בצפון העיר או בדרום העיר? בדירה שכורה או בבית משלכם? עם שותפים או לבד? בדירת שיכון על עמודים, בדירת מרתף, בדירת גג, בדירה עירונית, בבית צמוד קרקע, בווילה עם חצר או בפנטהאוז במגדל מגורים? ואולי, אין לכם בכלל איפה לגור? 

בין שהוא נובע מבחירה ובין שהוא תולדה של אילוץ, מקום מגורינו מציין תמיד את הקואורדינטה המדויקת של מיקומנו במרחב החברתי, הכלכלי והפוליטי. יותר מכל פרמטר אחר )חשבון בנק, מכונית, מלתחה(, מקום המגורים שלנו מציין את מיקומנו במדרג החברתי – יש מי שגרים בארמון או בפנטהאוז, יש מי שגרים באוהל או בצריף רעוע ויש מי שאין להם אפילו קורת גג, כמו פליטים והומלסים. מקום המגורים עשוי להסגיר את אורח חיינו, את מוצאנו האתני, את דעותינו הפוליטיות, את העדפותינו התרבותיות, את הצלחתנו המקצועית או את כישלוננו הכלכלי. זהו הפרס על המקום שהגענו אליו או העונש על המקום שנקלענו אליו.

"שאלת המגורים", כשם מאמרו המפורסם של פרידריך אנגלס מ-1872, ובמיוחד השאלה המסובכת יותר "היכן יגורו אלה שאין להם היכן לגור ?", עומדת במרכזו של הדיון הפוליטי כבר יותר ממאה וחצי. כבר אז, באמצע המאה התשע עשרה, היו כאלה שטענו שזה רק עניין "טכני", שהמודרניות וכוחות השוק יכולים לפתור את שאלת המגורים - בית קטן ליד המכרה ומשכנתא לכל החיים או דירה בקסרקטין מגורים ליד המפעל ושכר דירה חודשי או שבועי. וכבר אז היו אחרים, כמו אנגלס עצמו, שטענו כנגדם שכל ניסיון להציג את השאלה כעניין טכני גרידא הוא זריית חול בעיניים שרק נועדה להרוויח עוד זמן של "שקט תעשייתי", ששאלת המגורים לא תוכל למצוא את פתרונה ללא טיפול יסודי בבעיה החברתית.

לאור העובדה שמי שבדרך כלל נדרשים בפועל להשיב לשאלה הזאת הם ארכיטקטים, והם אלה שבונים, פשוטו כמשמעו, את שיטת המעמדות, הרי שמזה יותר ממאה, שאלת המגורים עומדת גם במרכז הדיון על הארכיטקטורה ועל העיר.

במהלך שנת תשע"ז, יחידת הלימוד והמחקר "עיר שחורה" תעסוק בשאלת המגורים. במסגרת עבודת הסטודיו נידרש בעיקר לברר את השאלה היכן יגורו אלה שאין להם היכן לגור. את עבודת הפרויקט ילווה קורס תמך שבו נקרא מכתביהם של פרידריך אנגלס, מוהנדס קרמצ'נד גנדהי, לה קורבוזיה, פרנץ קפקא, גסטון בשלאר, פול ויריליו, ז'ורז' פרק ואחרים.

דרישות רשם האדריכלים מפרויקטי גמר

לבקשתם של הסטודנטים, אני מצרף כאן את מסמך דרישות רשם האדריכלים שהוזכר בסילבוס.

המסמך הזה ורוחו נותנים פירוט של מה מצפה הרשם מפרויקט גמר של אדריכל צעיר מבחינת היקף וקנה המידה של הפרויקט. דרישות רבות במסמך, כתיבת עבודה למשל, הן ממילא חלק מדרישות הסטודיו, אך ייחודו הוא בכך שהוא ממסגר את פרויקט הגמר בראש ובראשונה כפרויקט בנייני.

מכיוון שפרויקטים של בניינים, זה בדיוק מה שתושבי שכונת ג'סי כהן ונשות ואנשי עיריית חולון מבקשים לראות, דרישות המסמך הזה מוטמעות בדרישות הסטודיו, בנוסף לאלו המפורטות בסילבוס, וישמשו אותנו כמסגרת עבודה וכמפת דרכים לפרויקטי הגמר בשנה ה' ובמידה מצומצמת יותר לפרויקטים הסמסטריאליים של שנה ד'. מסגרת זו מאפשרת לנו לדעת כבר מעכשיו לאיזה תוצר אנחנו צריכים להגיע בסוף הסמסטר או בסוף השנה. על כן, כל הפרויקטים ופרויקטי הגמר בפרט שנעשה השנה בסטודיו יכוונו את עצמם על פי הדרישות האלה ויתמקדו בראש ובראשונה בתכנון בניינים.

"תוכן אדריכלי ופרויקט הגמר

המועמד יצטרך להוכיח יכולת התמודדות עם נושאים שונים וברמות מורכבות שונות, זאת תוך הצגת יכולת חקירה וניתוח בהיבטים השונים (אורבנים, תאורטיים חברתיים, כלכליים ועוד) ברמה טובה.
פרויקט הגמר יהיה גדול ומורכב ויכלול מגוון שימושים. שטחו המינימלי יהיה 5000 מ"ר או ברמת מורכבות וחקירה למעט פרויקטים יוצאי דופן ואשר לגביהם שטח הפרויקט אינו רלוונטי.

פרוייקט הגמר וכן מהלך הכשרת הבוגר יציגו יכולת התמודדות עם הנושאים הבאים:

1. תפישה עקרונית הכוללת התייחסות להקשרים סביבתיים,אורבניים או אחרים.
2. בחינת הקשר בין הבנין (בניינים או מקבצים) לסביבתו (או לסביבתם) הקשר בין הפרויקט לעיר או לסביבה אחרת וכן את הזיקה בין מבנה או אזור מתוכנן לחללי ציבור קיימים ומתוכננים.
3. בחינת הקשרים חברתיים, גיאוגרפיים, כלכליים ותרבותיים וניתוחם.
4. ניתוח פונקציונלי ויישומו בפרויקט בהקשר החללים הפנימיים והפונקציות במבנה המתוכנן ובהקשר הרחב יותר, עירוני ומיתחמי.
5. שפה אדריכלית קוהרנטית. על הסטודנט יהיה להצדיק ולנמק את בחירתו בשפה בה השתמש. נסיבות תרבותיות, היסטוריות, חברתית, טכנולוגיות קונטקסטואליות, אופנתיות, אישיות וכיו"ב.
6. הבנת המערכת השלדית הכוללת תוך פיתוח ופרוט נושא קונסטרוקטיבי אחד.
7. הבנת מערכות הבניין ברמה הבסיסית הנדרשת לתכנון הפרויקט תוך הצעת תכנון מפורטת לנושא אחד (תאורה, אינסטלציה, מיזוג אויר וכדומה).
8. תכנון פרטים עקרוניים להם השפעה על בטיחות, הוראות חוק ומגבלות תכנוניות אחרות וכן פרט המיוחד לתכנון המוצע ושהינו חיוני לפרויקט הנדון.
9. שליטה בנושאי הבטיחות העיקריים (מרחקי מילוט, דרכי מילוט, גבהי מעקות ומדרגות וכד').
10. בוגר ביה"ס לאדריכלות יידרש להציג תזה לפרויקט הגמר אשר תלווה את תהליך עבודתו בהיקף שיקבע. תזה זו תציג את העקרונות הבסיסיים של הפרויקט, התפתחותו החל משלביו המוקדמים ואת דרכי התמודדותו עם השאלות המרכזיות שמעלה הפרויקט. עבודת התזה תוגש במתכונת אקדמית מלאה.
11. פרויקט הגמר או חלופי כפי שיוסכם ייסכם ויפגין את כישורי הסטודנט בכלל מרכיבי מסלול ההכשרה.

(מתוך מסמך דרישות רשם האדריכלים מבתי הספר לאדריכלות, בסיס לדיון בין נציגי הרשם, בתי הספר והמל"ג, 2012)"

יום חמישי, 1 בספטמבר 2016

עיר שחורה בג'סי כהן

סטודיו עיר שחורה הוזמן השנה על ידי עיריית חולון והמרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית בחולון ללמוד, לחקור ובעיקר לתכנן את שכונת ג'סי כהן, שכונה ששמה הולך לפניה ושמזה עשורים רבים נחשבת ללא ספק ל"עיר השחורה" של חולון.
ברקע ליוזמה ולשיתוף הפעולה הזה, שיעסיק אותנו לכל אורך שנת הלימודים הקרובה, עומדת כוונתה של עיריית חולון לקדם פרויקט פינוי-בינוי נרחב שבמהלכו אמורה שכונת ג'סי כהן לשנות את פניה ולגדול פי חמישה.
מצד העירייה מלוות את הפרויקט אדריכלית העיר אדר' פנינה קול ומנהלת מחלקת תכנון ארוך טווח ובוגרת המחלקה אדר' הילה לוטן.
הפרויקט נערך בשיתוף אייל דנון ומאי עומר מהמרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית הפועל בשכונת ג'סי כהן, שיארח את הסטודיו בשכונה ויכיר לנו אותה.
כל הפרויקטים השנה ייערכו באתרים ברחבי שכונת ג'סי כהן.
שנה ד' : הפרויקטים הסמסטריאליים בשני הסמסטרים של שנה ד' יתמקדו בתכנון בנייני מגורים בשכונת ג'סי כהן.
שנה ה' : פרויקט שנתי – פרויקט אישי בשכונת ג'סי כהן לבחירה : בניין מגורים, בניין ציבורי או חינוכי, מבנה תעסוקה או אחר.

רקע ראשוני וקישורים :