נושא שנתי: שאלת המגורים

הנה שאלה רצינית, הרת גורל: איפה אתם גרים? 

משאלה זאת נגזרות שאלות נוספות, כמו: מאיפה באתם? איפה גדלתם? איפה הייתם רוצים לגור? אתם גרים במרכז או בפריפריה? בעיר או מחוץ לעיר? בצפון העיר או בדרום העיר? בדירה שכורה או בבית משלכם? עם שותפים או לבד? בדירת שיכון על עמודים, בדירת מרתף, בדירת גג, בדירה עירונית, בבית צמוד קרקע, בווילה עם חצר או בפנטהאוז במגדל מגורים? ואולי, אין לכם בכלל איפה לגור?


 בין שהוא נובע מבחירה ובין שהוא תולדה של אילוץ, מקום מגורינו מציין תמיד את הקואורדינטה המדויקת של מיקומנו במרחב החברתי, הכלכלי והפוליטי. יותר מכל פרמטר אחר )חשבון בנק, מכונית, מלתחה(, מקום המגורים שלנו מציין את מיקומנו במדרג החברתי – יש מי שגרים בארמון או בפנטהאוז, יש מי שגרים באוהל או בצריף רעוע ויש מי שאין להם אפילו קורת גג, כמו פליטים והומלסים.
מקום המגורים עשוי להסגיר את אורח חיינו, את מוצאנו האתני, את דעותינו הפוליטיות, את העדפותינו התרבותיות, את הצלחתנו המקצועית או את כישלוננו הכלכלי. זהו הפרס על המקום שהגענו אליו או העונש על המקום שנקלענו אליו. 

"שאלת המגורים", כשם מאמרו המפורסם של פרידריך אנגלס מ-1872, ובמיוחד השאלה המסובכת יותר "היכן יגורו אלה שאין להם היכן לגור ?", עומדת במרכזו של הדיון הפוליטי כבר יותר ממאה וחצי.
כבר אז, באמצע המאה התשע עשרה, היו כאלה שטענו שזה רק עניין "טכני", שהמודרניות וכוחות השוק יכולים לפתור את שאלת המגורים - בית קטן ליד המכרה ומשכנתא לכל החיים או דירה בקסרקטין מגורים ליד המפעל ושכר דירה חודשי או שבועי. וכבר אז היו אחרים, כמו אנגלס עצמו, שטענו כנגדם שכל ניסיון להציג את השאלה כעניין טכני גרידא הוא זריית חול בעיניים שרק נועדה להרוויח עוד זמן של "שקט תעשייתי", ששאלת המגורים לא תוכל למצוא את פתרונה ללא טיפול יסודי בבעיה החברתית. 

לאור העובדה שמי שבדרך כלל נדרשים בפועל להשיב לשאלה הזאת הם ארכיטקטים, והם אלה שבונים, פשוטו כמשמעו, את שיטת המעמדות, הרי שמזה יותר ממאה, שאלת המגורים עומדת גם במרכז הדיון על הארכיטקטורה ועל העיר.

במהלך שנת תשע"ז, יחידת הלימוד והמחקר "עיר שחורה" תעסוק בשאלת המגורים. במסגרת עבודת הסטודיו נידרש בעיקר לברר את השאלה היכן יגורו אלה שאין להם היכן לגור. את עבודת הפרויקט ילווה קורס תמך שבו נקרא מכתביהם של פרידריך אנגלס, מוהנדס קרמצ'נד גנדהי, לה קורבוזיה, פרנץ קפקא, גסטון בשלאר, פול ויריליו, ז'ורז' פרק ואחרים.