 |
| גיבוב מבנים, שכונת נחלאות, ירושלים 10/10 |
 |
| תוספת קומה, בניין היסטורי, שכונת שערי חסד, ירושלים 9/10 |
 |
| בית הקהילה החרדית הונגרית, רחוב אגריפס, ירושלים 8/10 |
 |
| בית היסטורי, עבר שינויים, שכונת שערי חסד, ירושלים 7/10 |
 |
| בית היסטורי שמור, שכונת שערי חסד, ירושלים, 6/10 |
 |
| סגירת מרפסת 5/10 |
 |
| בית משותף עבר שימור + תוספת קומה 4/10 |
 |
| בית משותף חדש במקבץ טורי, 3/10 |
 |
| בית רב קומות חדש למשפחה אחת 2/10 |
 |
| מרכז ירושלים, אחוזה מוקפת 1/10 |
2 תגובות:
התחלה טובה. זה רעיון מעניין להתבונן על ההבדלים בין המעמדות. בהרצאה בכיתה הצעתי שיטה יחסית די פשוטה וסכמטית בהתאם לזיקה הפונקציונלית והכלכלית לקרקע ולאוויר, אבל במקרים רבים הבדלי מעמד מתבטאים בסימנים הרבה יותר סובטיליים (נניח ההבדלים בין שני דגמי מכוניות או שני דגמי ג'ינס) וגם זה רואים בצילומים האלה.
חוץ מזה, הייתי מציע שתנסה לפתח את התרגילים האלה וחפחות בשלב זה להפוך את זיהויה ומופעיה של השיטה המעמדית למעין אובססיה. אם אפשר להניח שבימינו, בין בני אדם לא שורר שוויון, אזי בכל פעם שלפנינו שני אנשים, אחד מהם יהיה עשיר יותר מהשני. תרגיל לדוגמה: א. בחר צמדי אנשים באופן שרירותי. ב. תעד אותם, צלם אותם ברחוב, סרוק אותם מהעיתון, הקפא אותם מהטלוויזיה. ג. קבע מי ביניהם הוא העשיר ומי ביניהם העני. ד. עשה אותו הדבר עם קבוצות של 3, 4, 10 אנשים. ה. עשה אותו הדבר עם מכוניות. ו. עשה אותו הדבר עם בתים, וילות, בנייני מגורים (למשל, האם כשלפנינו חזית של בניין מגורים אנחנו יכולים לדרג את הדיירים לפי המרפסות?), מגדלים. כדאי ואולי עדיף לבצע תרגילים כאלה בג'סי כהן. חוץ מזה, מהתמונות ומהדירוגים האלה עולה שאלה חדשה ומעניינת: האם צריכה להיות הפרדה בין המעמדות? כלומר שהעשירים יגורו בקיסריה והעניים בג'סי כהן? האם ניתן לדמיין סביבת מגורים רב-מעמדית?
אחד הדברים שמאפיינים מאוד את ההבדלים המעמדיים בנוף הבנוי הוא ההתפלגות לאורך הציר שבין גיוון וסטנדרטיזציה. באופן פרדוקסלי, ככל שעולים במדרג המעמדי רמת הסטנדרטיזציה גוברת. כשהולכים בשכונות כמו ג'סי כהן, אפשר לקבל סחרחורת מכמות התשובות לשאלות כמו מה זה גג, מה זה גדר, שער, סורג או חלון. אפשר להשוות זאת לשכונות חדשות יותר.
הוסף רשומת תגובה