ארכיפלג עירוני- עיר הולכי הרגל.

אלישיב פרנקל / עיר הולכי הרגל

קצב החיים המודרני והנחות היסוד התרבותיות השכיחו מאיתנו את השיטוט העירוני.

התנועה במרחב העירוני המודרני כבר איננה כרוכה בחציית השכבות האורבניות השונות שהערים הציעו מאז ומתמיד.

הקפסולה הממונעת, הרכב, החליפה את מקומו של השיטוט הרגלי במרחב. הזמנים קוצרו והמרחקים כווצו.

הערים מצידן לא נשארו חייבות ואט אט התאימו עצמן לאורח החיים הממונע. את הרחובות החליפו הכבישים, את הכיכרות החליפו מעגלי התנועה ואת מקומם של הגנים תפסו החניות.

הפרוייקט שלפניכם מבקש להציג אלטרנטיבה לעיר הממונעת. מבקש להחזיר את כבודה של ההליכה והשיטוט בעיר, את    איחודן המחודש של המרחב והזמן בחווית הרצף והשכבות העירוניות.

בסטודיו ”עיר שחורה” תכננתי מחדש את החלקה עליה יושב כיום המרכז המסחרי של ג'סי כהן. בבסיס התכנון עמדו לנגד  עיני שלושה   פרמטרים עיקריים אשר הניעו את התכנון ואשר לדעתי מקנים ל“מקום” את האופי העירוני והיכולת לחוות  חוויה אורבנית;

 מעבר: חציית מרחק בין שתי נקודות במרחב. הליכה תכליתית וקצרה כמה שניתן.

שיטוט: הליכה שאינה תכליתית בהכרח. מנותקת מהתועלת המיידית ומשוחררת מטרה.

שהייה: מקום מנוחה, מפגש, התבוננות או צפייה.

אלו שלושת הדרכים העיקריות של הולך הרגל לחוות  את המרחב האורבני בשלמותו, ואלו הם הפרמטרים שלפיהם תוכנן    המרחב החדש

הבסיס הרעיוני לפירוק המבני המוכר של העיר הממונעת המודרנית מושתת על "תאוריית הסחף" של גי דבור המבקשת      לערער על חווית העיר כפי שאנו חווים ברוטינת החיים המתמשכת והמעגלית שהמציאות הכלכלית והבורגנית משליטה      עלינו.

הרכב מכריח אותנו לנוע בדרכים שהוכתבו ותוכננו לנו ע"י מישהו אחר. הרכב מחייב אותנו לנוע באופן תכליתי ומגמתי.    השיטוט לא קיים בנסיעה ברכב. שכבות העיר השונות לא נחוות דרך הקפסולה המוגנת והבטוחה.

בהתאם לתפיסות הנ"ל החלטתי לממש באופן טוטאלי את התכנון העירוני להולכי רגל.

אם בדר"כ האדריכל מתכנן רחוב שבו תתרחש תנועת התושבים, בפרוייקט שלי דווקא תנועת התושבים היא זו שהתוותה את התכנון שסביבה. לאחר ניתוח התנועה האפשרית בתא השטח של הפרוייקט, סימנתי את נקודות הכובד שבהם פוטנציאל      גבוה יותר למפגש של הולכי הרגל. בין נקודות אלו פרסתי מעין איים שיאפשרו שיטוט ומשחק סביבם. בעצם פעולה זו של תכנון האיים יצרתי מעין ארכיפלג המקבל לתוכו את הנהרות הזורמים אליו מהרחובות הסמוכים. ארכיפלג זה משמש מרכז המגדיר מחדש ומחזק את שבילי הולכי הרגל שהיו חסרי הגדרה, התחלה וסוף לולא קבוצת האיים החדשה.

גודל האיים קבע לי את גודל בנייני המגורים שישבו עליהם. כל אי מאכלס בניין מגורים, האי הוא הטריטוריה הפרטית של   בניין המגורים אשר יוצר סביבו את חווית השיטוט.

כיוון הבניינים נקבע לפי גבולות הבניין במגרש הסטטוטורי. נעשה ניסיון לשמור על קנה המידה של בנייני המגורים ברחוב התנאים וכך  ליצור קבוצה של בניינים המעניקים כולם יחד, החדשים והישנים, את האופי הארכיפלגי למרחב.

האיים מאפשרים שיטוט בין נקודות השהייה שהוגדרו בהתחלה, אך עדיין נשאר הצורך בפרמטר המעבר התכליתי, היכולת    לעבור באופן מידי מנקודה א' לנקודה ב' תוך כדי חציית שכבות עירוניות שונות. לשם כך סימנתי שלושה צירי תנועה        עיקריים אשר מאפשרים מעבר מצפון לדרום, מצפון מזרח לדרום מערב ומצפון מערב לדרום מזרח. צירים ישרים אלו      חוצים בניינים אחדים ומגדירים אותם מעצם המעבר בהם כבניינים בעלי קומת מסחר כפולה. למעשה, לאחר "חציבת"      הדרך המסחרית בבנייני המגורים, שימרתי את כמות שטח המסחר אשר פועל כיום במרכז המסחרי הקיים, אך שיפרתי את הגישה והחוויה העירונית העוטפת אותו. ניתן להבין שבפרוייקט, גם מי שמעוניין במעבר  מהיר ותכליתי חוצה שכבות עירוניות של מסחר מגורים וטבע. במקום חניה, כביש וחניה.

גובה הבניינים נע בין שש לשבע וחצי קומות בהתאם לתמ"א 38ג' החלה על בנייני המגורים ברחוב התנאים. גם אחוזי        הבנייה משתווים לאלו שברחוב התנאים ומגיעים לכדי 150%.

בנייני המגורים עצמם גם כן מתוכננים באותה המתודה. שתי נקודות סירקולציה עיקריות, המדרגות והמעלית, ממוקמות בשני צידי הבניין ומותחות בינהן מעבר ישיר החותך איים המאכלסים את הפונקציות השונות בדירה, אי מטבח, אי שירותים, ואיי חדרי שינה. על חזית  המבנה בין האיים השונים ממוקמות המרפסות המתפקדות כמרחבי שהייה המאפשרים מנוחה ותצפית  על הגינה והארכיפלג שעליו הן ממוקמות.

תכנית איתור

ייעודי קרקע ומצב קיים. מגורים, מסחר ושטחים ירוקים.

פוטנציאל לא ממומש כנקודת שיא של ה"סטריפ הירוק".
נחסם ע"י הכביש והחניה של המרכז המסחרי המאובק.

אסטרטגיית הדריב.
התמקדמות בנקודות ספציפיות במרחב וצילום חוזר לאורך 12 שעות.

אירוע רגעי...

כחלק ממשך זמן ארוך יותר...

וכחלק ממרחב גדול יותר.

תפקוד של כל אחת מהפונקציות העירוניות לעצמו. ופספוס ההזדמנות לעירוב שימושים מהותי.

הפרמטרים ל"מקום" המאפשר מרחב אורבאני.
מעבר, שהייה, ושיטוט.

תפיסת המגרש כנקודת ציון בעיר של הולכי הרגל או של הנהגים.

דיאגרמת ניתוח התנועה במגרש ופריסת ה"איים" המאפשרים שיטוט ב"ארכיפלג"

דיאגרמת פריסת בנייני המגורים על פי גודל האיים ו"חציבת" המעברים המסחריים החוסמים את המעבר הרציף.

תכנית קומת הקרקע המתארת את הייחודיות החומרית של כל אי
ואת המעברים בקומת המסחר.

קומה טיפוסית בבנייני המגורים המוצעים.

דיאגרמת תכנון המגורים.
קומת הקרקע- משמשת מעבר מסחרי.
קומה טיפוסית מקיימת מעבר רציף בין המעלית למדרגות,
שהייה של מנוחה ותצפית במרפסות הפרוסות בין האיים על חזית הבניין.
שיטוט בין פונקציות המגורים השונות, אי השינה, אי המטבח ואי השירותים.

הדמיה למרחב השיטוט. בנייני מגורים בעלי קומת מסחר כפולה בקומת הקרקע
הממוקמים על איים בארכיפלג העירוני של עיר הולכי הרגל.