בנימוקיהם לפרס הראשון כתבו השופטים, כי הפרויקט של איילה ישראל נוגע בשיכוני ג'סי כהן בחולון, תוך שהוא מציג חלופה לתופעת הפינוי-בינוי "המשתלטת על המרחב העירוני, תוך הצעת פלטפורמה המאפשרת לשמר את האופי השכונתי הקיים, מבלי למחוק את זהות השכונות הקיימות". לדבריהם, ישראל "מזהה את אי-הסדר כתופעה רלוונטית בעלת פוטנציאל למערכת חוקים, היכולה להיות מתורגמת לרגולציה ברורה, שתענה על הצרכים המגוונים של דיירים שונים. הפרויקט נותן מענה לאתגר אקוטי, הרלוונטי לא רק לאורבניות הישראלית, אלא לערים ברחבי העולם".
בעבודתה "תוספות" השתמשה ישראל בתורת המשחקים, כדי לעצב תרחישים דינמיים של התרחבות והוספה המתבססות על תוספות קיימות כאסטרטגיה תכנונית, ועידוד הדייר עצמו להשתתף במרחב ולהפוך לדייר-יזם. הודות לתפישה הזו, התכנון אינו מלמעלה למטה (מהאדריכל למשתכן) אלא מלמטה למעלה, תוך הכרה בכך שפעולת התרחבות לא מוכרחה להיות תוספת מכוערת וכאוטית, אלא שפה אדריכלית המבטאת את מאווייהם וצרכיהם של המוסיפים ושכניהם גם יחד, החיים זה עם זה בשלום.
בעבודתה "תוספות" השתמשה ישראל בתורת המשחקים, כדי לעצב תרחישים דינמיים של התרחבות והוספה המתבססות על תוספות קיימות כאסטרטגיה תכנונית, ועידוד הדייר עצמו להשתתף במרחב ולהפוך לדייר-יזם. הודות לתפישה הזו, התכנון אינו מלמעלה למטה (מהאדריכל למשתכן) אלא מלמטה למעלה, תוך הכרה בכך שפעולת התרחבות לא מוכרחה להיות תוספת מכוערת וכאוטית, אלא שפה אדריכלית המבטאת את מאווייהם וצרכיהם של המוסיפים ושכניהם גם יחד, החיים זה עם זה בשלום.
