יום שני, 8 ביולי 2019

תכנון בעקבות האור - סוחה ומתן


עבודתנו עסקה באור והתמקדה בכל פרויקט (טוב, רע ומעבר) באספקט אחר שלו. 

בדריב שוטטנו בעקבות האור אשר מופץ בתחנה, בין אם באופן טבעי על ידי אור יום או מלאכותי דרך אלמנטי תאורה מטעם התחנה עצמה. עברנו דרך חנויות מאירות כדוגמת החזון המקורי של כרמי, דרך מכשירים המייצרים אור שולי כדוגמת מסכי טלוויזיה. כמובן שאל מול החיפוש של האור, הגענו להרבה מרחבים אשר האור בלט בהיעדרו מהם.

מדדנו באמצעות אפליקציה את מדדי החשיפה לאור ובכך מיפינו את התחנה, מה שנהיה הבסיס לפרויקטנו ככלי אובייקטיבי לבחינת האור. נוסף על כך מיפינו את האלמנטים אשר מפיצים אור בתחנה על פי סוגים שונים.

בפרויקט הרע, עסקנו בניצול היעדר האור כך שהתחנה תשמש מקום לעיוורים. כך בודדנו אותם מהחברה מחד, אך יצרנו עולם אשר מפיק תועלת מהחושך הקיים בתחנה: מוזיאון לעיוורים, צמחיה אשר לא דורשת אור יום או שאר פעילויות תומכות.

בפרויקט הטוב, ניסינו לתת את הדגש על שילוב תאורה מלאכותית בתחנה והתועלת אשר ניתן להפיק ממנה. כך מרחבים גדולים יכולים להיות מנוטרים בתנאים אשר מספקים תועלת לגידול קנאביס למשל, תחום ההולך ונעשה משמעותי בישראל. 

פרויקט זה כבר מערב אוכלוסיות מקומיות נוספות ולאו דווקא בדגש על העיוורים. פה יש אפשרות לקשר עם הסביבה ועבודה מול אוכלוסיה מידית.


בפרויקט המעבר, שמנו דגש על החשיפה לאור טבעי כאיזשהו נושא עליון ברמה הרוחנית של ארכיטקטורה, אך גם ברמה הפיזית והיומיומית. ייצרנו פתחי ענק בדמות אליפסות תלת מימדיות (הנוצרו ביחס למיקום השמש וכיוון זריחתה). חללים אלו לוקחים בחשבון את העובדה שבתחנה יש המון שטח מבוזבז, וגריעה ממנו רק תייצר רווח לשוכרים עתידיים, למשתמשים, וגם תעשה סדר בקנה המידה והאוריינטציה לבאי המקום. 

אור טבעי מייצר תנאים איכותיים ביותר ומאפשר לזמן אליו טווח רחב של פרוגרמות, כך שנושא הייעוד נשאר פתוח כאן. בנוגע לאוכלוסיה, כאן יש אפשרות לערב לא רק את הקהל המקומי אלא לייצר קשר וערבוב בין אוכלוסיות שלאו דווקא היו נפגשות בסיטואציה אחרת.