"עיר התחנה"

מגדר ופמיניזם בתחנה החדשה

התחנה המרכזית החדשה בתל אביב היא מקום מאיים למבקרים בה. אחוז הפשיעה בתחנה גבוה במיוחד. גודלו המסיבי של המבנה יצר חוסר בתאורה טבעית במקום ואזורים נטושים רבים. אלו מייצרים סביבה מאיימת ולא נעימה למסתובבים ולמבקרים במבנה התחנה. פרויקט זה מתמקד באוכלוסיה הנשית המבקרת בתחנה, מכיוון שזו חווה את תחושת האי נעימות והפחד במרחב בצורה מוגברת יותר מגברים המשתמשים בתחנה, עד כדי כך שנשים רבות נמנעות מהגעה למרחב זה ככל שניתן. עדויות לכך ניתן ללמוד מתיאור של מקרי אלימות נגד נשים בתחנה המתפרסמים בעיתונות, מתפיסת מערך הביטחון של התחנה את ביטחונם של המשתמשים והמשתמשות בה, משיחות עם עובדות בתחנה המגיעות אליה באופן יום יומי, כמו גם מתגובות של מבקרים מזדמנים בתחנה. בתכנון לקראת העתיד, לרגע שבו מבנה התחנה יפסיק לשמש כתחנה מרכזית ותוך התכתבות עם תיאורו של רם כרמי את המבנה עם פתיחת התחנה כ"עיר תחת גג". פרויקט זה יוצר במבנה התחנה עיר חדשה, המשלבת בתוכה עקרונות תכנון עירוני בעלי היבטים מגדריים. ב"עיר התחנה" החדשה נוצר מרחב עירוני מואר, בעל עירוב שימושים המאפשר למשתמשות ולמשתמשים בו להסתובב ברחבי העיר ללא הפחד הקיים היום. המרחב העירוני החדש מותאם לתושבות הגרות בו ומתייחס אליהן ולצרכים העירוניים והביטחוניים שלהן.


את הפרויקט התחלתי מ"ניתוח הפחד" ניתוח מהם המאפיינים הסביבתיים, החברתיים והפיזיים במבנה הגורמים למשתמשים בו לתחושת חוסר הנוחות בו.

התכנון מציע ליצור במרחב שכונה חדשה ,"עיר התחנה", שהעירוב שימושים בה, התאורה שנכנסת אליה, ופיזור הפעילויות בה יוצר מרחב בטוח, ובכך מתאים לנשים ולגברים הגרים והמשתמשים בה.