יום ראשון, 4 בדצמבר 2016

נושא הפרויקט והצעת דרכים לפעולה\ רשימת אורחים להגשות - מיטל זכריה


אדריכלות – פחדים וחרדות בשכונת מצוקה, שינוים פיסים שיכולים להתקיים במרחב החינוכי כביטוי לסביבה מאוחדת מוגנת ויציבה. 

בשכונות שנחשבות "שכונות מצוקה" החרדות מהוות גורם משמעותי בחיים האישים של התושבים, מהילדות ועד הקמת משפחה. תהליך קבלת ההחלטות בנוגע לשכונה אם ברמה התכנונית ואם ברמה המהותית - אצל גורמים פרטיים ומוסדיים, משפיעים בצורה ישירה על החברה ולעתים מבליטים את הקיטוב במרחב. חשיפת התהליכים, ההחלטות והמאפיינים הפיסים בבתי הספר שבשכונת ג'סי כהן יתכן ויכולים לתרום להבנה רחבה יותר של התחושות הקשות שקיימות אצל התושבים ולהוביל לתכנון מחודש שיוכל להשפיע על אורחות החיים במקום.

שדה המחקר – בית הספר

המקום בו ההורים מפקידים את ילדיהם הדבר החשוב להם ביותר. המקום בו נפגשים מכלול האידאות החברתיות, החינוכיות, התכנוניות והאסתטיות, עולמם של הילדים ודור העתיד.


§  תחומי המחקר - אדריכלי\ סוציולוגי\ פסיכולוגי 

§  הנחת המחקר - מבנהו הפיסי של בתי הספר מבטא מגמות של הפרדה והסתגרות בתוך החברה הישראלית.

§  מטרת הפרויקט - פיתוח מעורבות החברה בבנית המרחב שלה, הצבת הילד במרכז כשותף בונה ידע בעיצוב ותכנון בית הספר. 


הצעת דרכים לפעולה:

אדריכלי
1.      סקר וניתוח אדריכלי של בתי הספר בשכונת ג'סי כהן ומחוץ לה.
2.      סקר וניתוח ביקורתי של תקנות לבניית בתי ספר יסודיים\ גנים בישראל ובחינה של גישות חינוכיות.
3.      ביצוע ראיונות עומק עם התושבים, ההורים והתלמידים.  
4.      התערבות במקום, תכנון הפרויקט.
סוציולוגי

     1.      ניתוח תכנים וסיכום רעיונות רלוונטיים.
     2.      ביצוע ראיונות עומק עם התושבים, ההורים והתלמידים.   

פסיכולוגי

     1.      ניתוח תכנים וסיכום רעיונות רלוונטיים.
     2.      ביצוע ראיונות עומק עם התושבים, ההורים והתלמידים.  
     3.      ניתוח המאפיינים הסביבתיים שמובילים את האדם להתנהל בסביבה באופן לא מודע.
     4.      מציאת כלים להבנת החזון של הילדים בשכונה לגבי הסביבה הלימודית האידאלית.


אורחים להגשות:

שרה רויטר - מנהלת האגף לחינוך יסודי במשרד החינוך
ד"ר יונתן ונטורה - אנטרופולוג חוקר תיאוריות של מרחב, תרבות חומרית וחזותית
רפאל כץ -  אדריכל מדופלם
אנדי גילדיש מור - אדריכל צעיר, בוגר בצלאל

2 תגובות:

WCBC אמר/ה...

בנוסח הזה, המסגרת שאת מציעה ("פחדים וחרדות בשכונת מצוקה, שינוים פיסים שיכולים להתקיים במרחב החינוכי כביטוי לסביבה מאוחדת מוגנת ויציבה") מורכבת למעשה משני חלקים שמהם רק הראשון - "פחדים וחרדות בשכונת מצוקה" - מוגדר היטב ולדעתי בשלב זה יכול לשמש כנקודת מוצא מעניינת ורלוונטית לעבודה. בשכונות רבות, המצוקה מתבטאת קודם כל בתחושה חריפה של חוסר ביטחון, תחושה שהיא חזקה יותר מזו שנובעת מתנאי מגורים ירודים. אם זה מה שמעניין אותך, אז בשלב ראשון כדאי להבין לעומק את המצב הקיים - לאפיין פחדים וחרדות, איומים וסכנות, לאסוף חומר ארכיוני על אירועים (נניח כל מעשי הפשע שנעשו בשכונה), לבנות טיימליין שלהם ולמפות אותם.זה יכול להוות בסיס לכל מיני כיווני מחקר או עשייה - הבנה תיאורטית של הקשר או חוסר הקשר בין ארגון המרחב ותחושות ביטחון; ניתוח מרחבי של סכנות; פרויקטים חברתיים או ארכיטקטוניים שעשויים להפחית את הסכנות; או אפילו מערכת ניווט או התראה, מעין ווייז של הולכי רגל שמתריע מפני מפגעים .

WCBC אמר/ה...

אני ממליץ מאוד לקרוא את ספרו של Geoff Manaugh / A Burglar's guide to the city .
כדאי גם להסתכל על דרכי העבודה של איל ויצמן ו-forensic architecture.
אדריכלות ופשע - זה נושא גדול.