רואי אשל- פרוייקט טוב ופרוייקט רע

רואי אשל, רחוב התנאים ג'סי כהן

בכל בית היתה סיטואציה, בכל בית ישנה סיטואציה, בכל בית תהיה סיטואציה. מספר בתים מייצרים רחוב שלמעשה מורכב מכמה סיטואציות, כמה רחובות מסוטאצים מרכיבים שכונה שמוכרבת מסיטואציות. הסיטואציות שהיו- הינם כבר הסטוריה, והסיטואציות שיהיו- הינם ההמשך של הסיטואציות שקורות ממש עכשיו, כן, שם בחוץ ממש מעבר לקיר הזה.

אפשר להתייחס לאוסף הסיטואציות כאל סיפור, שנכתב ממש ברגעים אלה, על דפים לבנים תלת מיימדיים שכעת נכנה אותם אדריכלות. את יצרן הדפים נכנה יזמי הבנייה, את האנשים- כלי הכתיבה והאדירכל תפקידו להתאים את משטח הכתיבה לאופן הכתיבה. לדוגמא, אם הנך בחוף הים וברשותך עפרון חודים 0.4 כאשר תניח את הדף על החול הרך כנראה שלא תצליח לכתוב משום והעפרון יחרץ את הדף, במקרה זה עדיף לך להשתמש בטוש רחב פנים או מכחול כתמי.
בעוד 50 שנה אדם יגיע לשכונה, הוא יפגוש בקירות האלה, בדפים הכתובים, שיספרו לו על מה שהיה שם, האדם הזה ייצא משם עם ידע, דמיון, ערך, הבנה ושובל דיו מרגליו.

אוסף הסיפורים האלה יוצרים תרבות, וכשתרבות נמצאת במרחב שם צמחה ישנה תחושת אוטנטיות, ואין דבר יפה מזה. אוטנטיות זה הרגע בו אתה פוגש את החיים. את האמת התמימה. כמו תינוק, וכשיש אמת אין עבר, אין עתיד, יש עכשיו ועכשיו ועכשיו. כמו תינוק.

תכננתי ברחוב התנאים, שם ביליתי כ12 שעות, מהבוקר עד רדת החשיכה וחוויתי את המקום ע"י התבוננות, שיחות, ריחות, מנגינות, אהבות, שמחות, כעסים, רכילויות, בגדי עבודה, טיץ, סיגריה, על האוזן, חיוך, בושה, קריצה, טלטלים עד הטוסיק, דקות, שניות, כלום, הכל. במהלך השהות שלי בג'סי התברר לי כי המקום מקיים אורך חיים שיתופי, אנשים מכירים זה את שכנו ומבלים יחדיו.
בשני הפרוייקטים היה חשוב לי לשמר את אופיו הכפרי של המקום ולייצר המשך רציף לתרבות שנרקמה ושנרקמת.

התחלתי בפרויקט רע, שממנו אוכל להגיד מה לא כדאי לעשות. מחקתי את הקיים וחיברתי את המגרש לגן שבצידו המזרחי. הגן נכנס למגרש ומשתלט עליו. מדי פעם הוא מאפשר לו לבצבץ באיזה חדר או חלל, במהלך העבודה על הפרוייקט הרע התברר לי כי ערכים שקיימים במקום אף מופיעים בפרויקט הרע, למשל אורח חיים קרוב לקרקע עד 5-4 קומות. לכל דירה יש גינת ירק שם יוכלו לגדל גידולים כמו בכפר, ויוכלו לארח כמו בקיבוץ.

החלק ברחוב התנאים שבין המרכז המסחרי לגשר שמוביל לבת ים הוא הכניסה הרגלית לג'סי כהן ממערב. שם בעצם חוצים את איילון, זאת הדרך שיובל ודניאל עושים על האופניים כדי להגיע לים תוך חמש דקות. בקומת הקרקע קיימות חנויות מסחר לשרת את האוכלוסיה הגדלה ואת העוברים בדרך המובילה לים.

הפרוייקט הטוב מנסה לשמר זיכרון של הקיים ע"י שמירת החזית הפנימית וקווי הקונטור החיצוניים של המבנה כיום. בניה מסביבו, על החצר המוזנחת רוויית המריבות בין השכנים. הזיכרון מייצר חצר פנימית אומנותית שמכוללת את הבניין ע"י הריקנות שלה והיפוכה.